מן האליטה המנהיגה והלמדנית עבר קובנר לתיאור "שפלי הערך" שמצבם קשה ; אין הם ערים כלל לבעיותיהם , נעדרת מתוכם "רוח חיים , " והם פוסעים בעיניים עצומות אחרי ההנהגה התורנית על צדיקיה ורבניה . המצרף מצייר עולם פרוע ועלוב שבו מתרוצצים יהודים בעלי התכונות הטיפוסיות ל"עברי ההמוני : " אדם חסר יציבות בחייו המדלג מעיסוק לעיסוק ורואה את עצמו מוכשר לכל מלאכה — מחזן ומלמד ועד למנהל חשבונות , חסר שלמות פנימית , עצל ורך לב , איננו מתכנן את חייו אלא נסחף בתוכם , נבדל מסביבתו , הן חיצונית — בלבוש ובשפה , והן ביחסו החשדני , ומאמין בעולם דמוני של אמונות טפלות , גלגולי נשמות ומלאכי חבלה . דפוס הנישואין המוקדמים גורם לכך שכבר בגיל צעיר ובלתי בשל מוצא את עצמו אותו טיפוס "המוני" בחברתה של אישה "דלת שכל" ואב לכמה ילדים שקצרה ידו מלפרנסם . " מכונת הילדים , " כתב קובנר , "תלך הלאה , " ועד מהרה הופך " ההמוני" לאדם אבוד — ללא השכלה , ללא כסף , ללא מקצוע . מכורח המציאות האישה היא הנושאת בעול הפרנסה , ולתופעה זו של "בנות חיל" תוצאות הרסניות : היא גורמת לחיכוכים מתמידים בין בני הזוג , להתנשאות האישה על בעלה , לקלקול מ...
אל הספר