" ידעתי מראש כי מאוד ארשע בעיני כול , גם בעיני דור החדש , גם בעיני דור הישן , באומרי ברור בלי משוא פנים אשר אלה כמו אלה החטיאו המטרה עד הלום ... ידעתי גם ידעתי כי גחלים אני חותה על ראשי בעצמי בכותבי הדברים והאמת האלה , כי כל הכיתות והצדדים יקלעוני בשבט לשונם זה אל זה בכף הקלע ... זה יקרא אותי "שוטה" וזה "פתי , " זה "עז פנים" וזה " מבקר חצוף , " עד אשר לא תהיה לי פלטה בין כל הצדדים ... אולם את אשר שמה בפי העת החיה אותה אדבר , ובשמה אני הולך על דרכי" ( המצרף , עמ' ( 160-159 משפטים אלה מדפי הסיום של המצרף מבטאים נאמנה את תודעתו העצמית של קובנר ומעידים לא רק על אמונתו של המשכיל כנביא ובצופה לדורו , אלא גם על חששותיו שהמסרים הרדיקליים שלו יותירו אותו בסופו של דבר בעמדה מבודדת . אך בטרם נדון בגופה של ביקורתו , ננסה להרים את המסך במידת האפשר מעל פרשת חייו של אותו המשכיל אשר נטל עליו את המשימה היומרנית של "מאיר עיני ההמון , " המטיף והחלוץ המפלס את הדרך החדשה . כאן עומדות למכשול שתי בעיות — האחת , בגלל שוליותו של קובנר בחוגי תנועת ההשכלה השתמרו רק עדויות ביוגרפיות מעטת וחלקיות על אודותיו ; והאח...
אל הספר