3. "שפה" קוגניטיבית ו"שפה" אסתטית

כבר טענתי לעיל שהאינטליגביליות של רגש ההנאה ואי הנאה כבעל תוקף בין סובייקטיבי עשויה להתקבל רק עד כמה שנוכל להראותו כביטוי של תאימת גומלין בין מושגים להסתכלויות , באנלוגיה לתחושה ה"גופנית . " אבל הקושי הוא כאמור בהצבעה על מושגים ועל הסתכלויות חלל זמניות ( או מתמטיות ) בתוך התחום האסתטי . הכוונה היסודית בבירור להלן היא לנסות להצביע על מעין "בבואות" של מושגים והסתכלויות , מה שקאנט מכנה "כאראכטריזמות" ( סעיף , 59 עמ' ( 163 כלומר מאפייני סדר שהם מצד עצמם מעין מאפייני סדר ראשוניים או גולמיים . רוצה לומר , אם קודם לכן דובר על הקשרי המשמעות הבאים על ביטוים במושגים , ואשר עשויים להיות מובנים כחושפים את העקרונות אשר מגלמים את הצורות האפריוריות ברוח , הרי עכשיו אפשר לחדד נקודה זו ולומר שאותן צורות אפריוריות ברוח הן למעשה ייצוגים של מאפייני סדר גולמי אפריורי . אפשר לחדד נקודה זו עוד ולטעון כי הקשרי המשמעות מתממשים למעשה כאשר מתרחשת ההתאמה בין התודעה האמפירית ובין התודעה הטרנסצנדנטלית , כלומר מה שמובן באופן כללי כאחרות בין ההסתכלויות ובין המושגים , או אם נרצה , תאימת הגומלין בין האפריורי לאפוסטריור...  אל הספר
מוסד ביאליק