שלב אחר , ולא פחות חשוב , של גלגול שליטת האדם בחברו בצורת השליטה החברתית , אפשר לראות במקום שקיומו של ציבור תובע שיתוף פעולה מאורגן . חבורת ציד של שבט , למשל , מאורגנת לשם התכלית החברתית להמציא מזון . ההסדר והכפייה באים כאן לא לשם שמירתו של אורח חיים יציב בלבד , אלא גם לשם מילוי התפקיד הקיבוצי כהלכה . פרנוס התפקידים הנצרכים האלה הוא המקור החיצוני והמניע להסדר , ולא היחס שבין אדם לחברו . האחריות הקיבוצית תובעת כאן תפקידים חוזרים ונשנים תמיד , ובכלל זה תפקיד ההנהגה . המנהיג יש בידו ליתן הוראות לכפופים לו , עתים גם להשתמש בכפייה פיסית או פסיכולוגית . בעשייה זו הוא כורך את עוצמתו האישית , הגשמית והרוחנית , בפונקציה עניינית . ויותר משהוא עושה מטעם הקהילה וכלל דרכה בעסקי המעשה הריהו פועל לשם הצלחה במילוי תפקידו . אותה שעה בא לעולם גלגול משונה זה : החוויה 'העתיקה' של & ררה אישית גמורה נצמדת אל התפקיד החברתי , וכביכול מתמזגת עמו . אפשר שבדרך זו מתבאר לנו על שום מה אנו אומרים 'שררה' בין שיחיד שולט בחברו מכוח יחם אישי ובין שהוא שולט בו מטעם חברה לשם תכלית פונקציונאלית . גדולה מזו אנו אומרים : ה ...
אל הספר