עד ל 914 _ ו זוהתה התחנה 2-ה ב"דרך היסורים" בקיר האנטוניה הפונה לרחוב , בערך בין רחוב שער הפרחים והכניסה למנזר ההלקאה . במקום היה שער סתום אשר בחלקו העליון נראו עדיין שרידי עיטור "נטיפות" ( בצבעים לבן ואדום ) האופיינים לאמנות המוסלמית ( הממלוכית . ( במקום זה היתה בדורות קודמים הכניסה ל"אנטוניה , " ששימשה מחנה צבאי תורכי . לפי המסורת הנוצרית היה זה השער דרכו יצא ישו את מבצר אנטוניה בדרכך לגולגותא וכאן הונח עליו הצלב ( התחנה . ( 2-ה המדרגות שירדו משער זה לרחוב זוהו כ"מדרגות המקודשות" ( סקאלה סנטה . ( 1854-ב הבחין פירוטי לרגלי השער בשרידי מדרגות קדומות והוא הביע את פליאתו על שהנוצרים לא טרחו להנציח מקום זה . מאוחר יותר בשעת השיפוצים שנעשו במקום , כוסו המדרגות ואין להן כיום זכר . החל 1914-מ הונצחה התחנה 2-ה בקפלת כפיית הצלב במנזר ההלקאה . היה זה למעשה השינוי האחרון שנעשה במיקום התחנות לאורך "דרך היסורים" ( ששינו תכופות את מיקומן מימה"ב ואילך . (
אל הספר