א. "נושאי לפידי התושיה בארץ מאפליה" — משכילי גליציה

החל מאמצע העשור השני למאה הי"ט הלך והתגבש בגליציה המזרחית חוג המשכילים היהודים , שעימו נמנו אינטלקטואלים וסופרים יהודים — מרביתם צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם , שנולדו לאחר סיפוחה של גליציה מפולין לקיסרות האוסטרית . חבורת משכילים זו , שהתרכזה בעיקר בשלוש הקהילות הגדולות : ברודי , לבוב וטרנופול , היא הפותחת את עידן תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה . גם אם ניתן לאתר משכילים בודדים עוד לפני תקופה זו , הרי שלכלל תנועה בעלת ליכוד חברתי , במות ספרותיות והשקפות עולם מגובשות טרם הגיעו . במידה רבה של צדק ניתן לראות בהשכלת גליציה מיקטע אחד במעגל ההשכלה היהודית שהקיף את משכילי הקיסרות האוסטרית כולה . מדיניות התיקונים של השלטון האבסולוטיסטי הנאור בימי יוסף השני , פעילותו הנמרצת של pn הומברג להקמת בתי ספר יהודיים חדשים ותמיכתם של גבירים עשירים בוינה ובפראג במשכילים , עומדות במרכז הרקע ההיסטורי לצמיחת ההשכלה באוסטריה כבר משלהי המאה הי"ח , ולהתפשטותה גם לערי השדה של בוהמיה , מורביה והונגריה . אודות תנועת ההשכלה באוסטריה גליציה ראה : R . Kestenberg-Giadstein , Neuere Geschichte der Juden in den...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי