שער ב | מחשבת הבריאה באין־סוף

בשער הזה נעסוק במושג יסוד בתורת האלוהות של הרב אשלג - מחשבת הבריאה . מחשבת הבריאה היא מציאות ראשונית נאצלת , שמתגלמים בה לנצח הן כל העולמות הרוחניים שהשתלשלו ממנה בזמן הרוחני , הן העולם הארצי על כל הקורות אותו בעבר , בהווה ובעתיד , עד הפרט הקטן ביותר . לשון אחר , מחשבת הבריאה היא מציאות נאצלת שמתגלמת בה תוכנית על שתהליך מימושה ויעדה הסופי קיימים ומוטמעים בה לנצח ' . מחשבת הבריאה היא מציאות בכוח , שלא כמו המציאות הנבראת , שהיא מציאות בפועל . המונח "מחשבת הבריאה" הוא חידוש של הרב אשלג והוא מקביל למונח "אין סוף . " לפי משנתו , מחשבת הבריאה היא השורש הראשוני של כל הנבראים , ולכן היא תשמש בחיבור הזה נקודת מוצא לכל הדיונים , החל בדיון בתכלית הבריאה והמבנה שלה , ובשיטתיות הטבועה בהשתלשלות העולמות , וכלה בתהליך התיקון וביערו הסופי . נפתח בפשר המושג "בריאה . " ההגדרה הבסיסית של הרב אשלג : "בריאה פירושו התחדשות דבר מה שלא היה מקודם שהוא הנבחן ליש מאין ן " [ ... מכאן שמחשבת הבריאה כוללת בריאה של מציאות זרה , שאינה קיימת בעצמות האל . הרב אשלג מתעכב על המילים מישעיה מה , ז : "יוצר אור ובורא חשך , "...  אל הספר
מוסד ביאליק