פרק עשירי 'על שקיעת היהדות' - העשור האחרון

שנתיים לאחר קריאתו של וייזל לגבש 'קהל מאמינים' כמשקל נגד לסכנות הכפירה , התפרצה בפרוסיה , שעברה לשלטונו של המלך החדש פרידריך וילהלם השני , ריאקציה קיצונית נגד הנאורות , והחלו להינקט צעדים חוקיים להגנה על הדת . באוגוסט 1788 הוציא השר לענייני דתות יוהן כריסטוף וולנר ( Wollner ) את 'הצו אודות הדת ' בניסיון לבלום את המתירנות הדתית והמוסרית . לא נוכל לקבל , הכריזו דוברי המשטר הפרוסי , שתחת דגל הנאורות שכה הרחיקה לכת , יטופחו דאיסטים ונטורליםטים המבקרים את כתבי הקודש , מכחישים את תוקפם האלוהי ומערערים על ההשגחה האלוהית . 'הנצרות נראית מגוחכת בבל הארץ ' ועלינו לטהר את הממסד הפרוטסטנטי ממטיפים ספקנים ולהגן על אשיות המלוכה והחברה . וולנר עצמו היה חבר במסדר מיסטי סודי בשם 'האחים של צלב השושנה ' או 'הרוזנקרויצר ' - ( Rosenkreuzer ) מסדר שהטיף להתלהבות דתית וראה בנאורות כפירה . מלשכתו בברלין הוא הנהיג מדיניות נוקשה , שאחד משיאיה היה הרחבה ניכרת של חוקי הצנזורה בפרוסיה . י מאז הופיע 'הצו אודות הדת ' התנהל בפרוסיה פולמוס תרבות חריף , שבו מצאו עצמם הנאורים , הדאיםטים ומבקרי הדת בעמדת מגננה . כך למשל ...  אל הספר