המשפט האחרון עשוי להישמע מוזר למי שרגיל לגשת אל קאנט מזווית ההבחנה בין תורת הכרה למיטאפיסיקה . לפי משמעותה המקובלת של הבחנה זו , דווקא הדיאלקטיקה היא המקום שבו מתמודד קאנט עם בעיות מיטאפי סיות , ואם משהו דורש ראיה , הרי זה שגם באנאליטיקה הוא עושה כן . אך כל זה נאמר תוך שימוש במושג מיטאפיסיקה שונה מזה של קאנט ומצומצם ממנו . המיטאפיסיקה במובן של קאנט מקיפה את שני התחומים , כי אין לדידו 23 לדוגמה , בבת"ט הוא מדבר על 'הכרה מעשית' הקיימת בצידה של ה'הכרה העיונית ( ב , ( x וקובע בהמשך , כי אולי תוכל ההכרה המעשית לסלול את הדרך אל הבלתי מותנד , ( ב . ( xxi גם בבכ"ש הוא מציג את כוחות הרוח השונים בחלוקות של 'כושר ההכרה' הכללי שלנו . שימושו Erkenntniss j דומה אפוא לשימושו n Vorste 11 ung ( דימוי , ( שגם הוא מונח המקיף את כל התכנים והצורות של התודעה , יהיו חושיים או מחשבתיים , עיוניים או מעשיים . 24 עיין בהערה . 22 הבדל מהותי בין השאלה הפילוסופית על היכולת לדעת עניינים מוחלטים , או להכניסם בדרך אחרת לתוך חיינו המודעים ( כעקרונות מוסריים , כמושאי אמונה וכד , ( ' ובין השאלה על עקרונות סינתיטיים אפ...
אל הספר