המסע להבאת ראשו של בנדיגיד בראן לקבר בלונדון הסתיים . שבעת הגיבורים ששרדו את הקרב הנורא באירלנד , וביניהם מנאווידן ופריךרי , עמדו לחזור לבתיהם . מנאווידן הביט אל העיר ונאנח אנחה גדולה " . אלים כל יכולים , אויה לי , " קרא " . מכל האנשים הלילה , רק לי אין מקום להניח בו את ראשי . קסוואלן השתלט על ממלכתו של אחי בנדיגיד בראן , הרג את בנו קךדוג ואני איני יכול לדור עימו באותו משכן . " פריךרי , שראה בצערו , שאל אותו : "האם תסכים לקבל עצה מאיש אחר " ? " אמנם נזקק אני לעצה , " השיב מנאווידן . " שבעת הקנטונים של ריפד נותרו בידי , " אמר פרידרי , "אמי מתגוררת בהם . אעניק לך אותם ואת אמי . למרות שלא יהיה לך רכוש אחר מלבדם , לא יוכלו להיות לך שבעה קנטרבים נאים יותר . ובאשר לאמי , בטוח אני שמעולם לא שמעת גבירה המנהלת שיח נאה יותר . בצעירותה לא היתה אשה יפה ממנה ועד היום נאה היא מאוד . " " שמים יגמלו לך על ידידותך . אלך איתר בשמחה לשחר פני אמך ולראות את אדמותיו , " השיב מנאווידן . לאחר הדברים האלו באו פרידרי ומנאווידן אל ריפד . כשהגיעו לארמון ארבךת' קיבלו את פניהם ריאנון אמו של פרידרי וקיגפה אשתו במשתה...
אל הספר