בין חשבון מוסרי לחשבון מדיני: מאבקן של מדינות ערב נגד הסכם שילומים ישראלי–גרמני 1953-1952

יעקב טובי מבוא יחסם של הערבים לשואת יהודי אירופה , בעת התרחשותה ולאחר מכן , נקשר במובהק לעמדתם השלילית הקיצונית , שעודה בתוקף , כלפי המפעל הציוני . פנים רבות לקשר זה : הערבים על פי רוב תמכו בגרמניה הנאצית , בין היתר משום האהדה הרבה שחשו למדינה שנמצאה בעימות חריף עם בריטניה , שהיתה בעיניהם האפוטרופוס הראשי של המפעל הציוני בפלסטין ; אישים ערבים טענו בהתמרמרות כי את מחיר השואה משלמים הערבים › מאמר זה מבוסס על פרק מתוך מחקר שנערך בין 2004 2010–ל במימון אוניברסיטת חיפה וועידת התביעות והנושא את השם : 'החורבן והחשבון : מדינת ישראל והשילומים מגרמניה , . ' 1953-1949 . 1 ראוי להדגיש כי העוינות של הערבים כלפי בריטניה הגדולה נבעה לא רק משום סוגיית פלסטין , אף כי זו שימשה גורם חשוב . ' חטאיה' של אלביון היו רבים ומגוונים בעיני העמים הערבים . אלה הרגישו מושפלים , הן כערבים והן כמוסלמים , מן ההסדרים המדיניים שכפו מעצמות המערב הנוצריות , מתוך האינטרס הצר שלהן , בתום מלחמת העולם הראשונה , על עמי המזרח התיכון ; הסדרים שהביאו לחלוקה שרירותית ומעוותת של האזור למדינות לאום . זעם הערבים הלך והתעצם בשנים הבאו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב