חידת בלק יש בה נכסה ונגלה , ואין בדעתי לנסות לפתור כאן את כל החידה . כאן נשתדל לסכם מעט את הדברים שנאמרו בהזדמנויות מספר בפרקים הקודמים , שהם נוגעים לתחיית הלשון . בראש וראשונה נחזור ונדגיש שפרשת בלק קשורה בטבורה לנושא התחייה העברית , החל בשמו וכלה בסיוריו ותצפיותיו והגיגיו ורמזיו . כשעשה פעם יצחק בשכונת רחובות , היא שכונת הבוכרים , נזדמן לו כלב חוצות ספק' ) לבן ספק חום ספק , 'צהוב שאחר כך נראה לאותו חכם , איש המדע מתו"ל , כלבן . ר' , ( 463 שפשט עצמו לפניו , וסופו של דבר שיצחק כתב על עורו בכתיבה תמה את האותיות 'כלב / ואחר כן הוסיף 'משוגע' ( תמול , . ( 276—275 המספר מעלה כאן בדרך האסוציאציה את השימוש בכלבים בקשר לחרם ונידוי : 'כשהיו רבותינו שבארץ ישראל מנדין לאדם היו קושרים פתקאות בזנביהם של כלבים שהורים וכותבים עליהם פלוני בן פלוני מנודה , ומשגרים אותם בכל העיר להזהיר את העם שיבדלו ממנו . ואילו לכתוב על עורו של כלב לא קדמ 1 אדם מעולם . אבל אין כל הדש תחת השמש ... ועדיין זכורה ירושלים שפעם אחת נידו לחכם אחד שביקש לתקן את היישוב שלא על דעת שומרי החומות , הביאו כת של כלבים וכתבו על עורם...
אל הספר