במציאות , עולמן הפנימי של הבריות נסתר מעיני הזולת . רחשי לבו של האדם , הם עולם לעצמו . מי שמבקש לחדור אליו , חייב לעשות זאת על ידי פירוש הסימנים החיצוניים , כגון מחוות הגוף , מראה הפנים ודברים האמורים בקול . לא כן המספר הבונה את הדמות . הוא מסוגל לחשוף את פנימיותה באופן חד משמעי , בלא שהקורא יהיה זקוק לפירושים . לכך יש דרכים שונות . המספר רשאי לסכם את הדברים באופן מוסמך , להביא את מחשבות הדמות באופן מילולי , או לגבש תערובת של קול הדמות וקולו שלו . בדרך זו יוצר המספר חדירה' * ישירה' לעולמן הפנימי , על פי 'אמצעים ישירים' להצגת עולם זה . לעתים מציין המספר בניסוח מסכם , איזה רגש עבר על הדמות , כגון : "וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד" ( שמ"א כח , ה ; הביטוי לרגש מתעצם מאוד בגלל המצלול . ( במקרה זה קובע המספר מה חש שאול למראה המחנה , ונותן לתחושה זו כינוי מסכם ומוסמך אשר מכתיב לקורא איך להעריך את תגובת האיש . כן נוהג המספר להצביע על שמחה , הסכמה , יחס חיובי לאנשים , פחד , זעם ובוז , אהבת ההורים , הנערה או הנער , רחמים , שנאה , טינה , נקמנות , קנאה , ואף על תהליכים פחות רגשיים , כ...
אל הספר