כאשר מארקס נטל על עצמו את ניתוחו של אופן הייצור הקאפיטאליסטי , אופן זה היה עדיין בחיתוליו . מארקס ערך את מחקריו כך שהיקנה להם ערך של של ניבוי . בהתחקותו על יחסי היסוד של הייצור הקאפיטאליסטי , תיאר אותם כך שהתחייב מהם מה שעוד אפשר לצפות לו מן הקאפיטאליזם . המסקנה היתה שיש לצפות ממנו לא רק להחמרה גוברת והולכת של ניצול הפרולטריון , אלא לבסוף גם ליצירת תנאים אשר יאפשרו את ביטולו הוא . המהפכה בבניין העל , שהיא איטית בהרבה משינויו של הבסיס , נזקקה ליותר מחמישים שנה כדי לתת לתמורות שבתנאי הייצור ביטוי מובהק בכל תחומי התרבות . את דמותה של השתלשלות זו אפשר לתאר רק כיום . מן הדין לדרוש מתיאורים מעין אלה שיהיה בהם כדי להצביע על הבאות . אולם אחרי דרישות אלה ממלאות לאו דווקא תיזות על אמנות הפרולטריון לאחר תפיסת השלטון — ומכל שכן לא על אמנותה של חברה אל מעמדית — אלא בעיקר תיזות על מגמות ההתפתחות של האמנות בתנאי הייצור הנוכחיים . הדיאלקטיקה של אלה ניכרת בבניין העל לא פחות מאשר בכלכלה . תהיה זו , לפיכך , טעות להמעיט בערכן של תיזות מעין אלה כנשק . הן מתעלמות מכמה מושגים מקובלים — כגון יצירתיות , גאוניו...
אל הספר