" לב שמח ייטיב גהה / 7777 נכאה היבש י - גרם" ( משלי יז , כב . ( יונג רואה בצחוק ובבכי שתי תגובות חזקות של רגשות העונות על מצבי צער או שמחה . במצב של שמחה ישנה פעילות מוגברת של תהליכים ביולוגיים בגוף , למשל ילד שמבטיחים לו ללכת לקרקס קופץ משמחה , רוקע ברגליו , ועיניו בורקות ומתמלאות דמעות . התהליך הפוך במצב של צער ; פעילותו של הגוף יורדת אל מתחת לרמת הפעילות הנורמטיבית שלו . בשני המצבים רואה יונג אמצעי לשחרור מתח . השחרור יכול להיות נעים או לא נעים , כמו אותו אדם הצופה במשחק כדורגל . כאשר תוצאות המשחק חיוביות הוא שמח וצוחק ומשתחרר מן המתח . אך גם כשהתוצאות שליליות , התגובה ההפוכה שלו משחררת אותו מן המתח שהיה נתון בו במשך המשחק . שפינתה טוען טענה דומה באומרו שהשמחה היא המפעיל המרבה או המפתח את כוח פעולתו של הגוף , וכנגדה העצבות היא פעולה שממעטת או מעכבת את כוחו . מכאן טוען שפינתה שהשמחה עצמה היא טובה . שפינתה טוען שמה שמעורר שמחה , ובמקרה זה הצחוק , הנו טוב . לוי שטראוס אומר שהצחוק הוא סימן לפתיחות או הסיבה לפתיחות או 69 שהפתיחות עצמה היא גורם שמשפיע על הצחוק . דיגא ( Dugas ) אזמר שהצחוק...
אל הספר