התחדשות ורפורמה נוכח פני המערב: תורתו הצופית של עבד אל־קאדר אל־ג'זאירי

יצחק ויסמן במאמרו רחב היריעה על תנועות התחדשות ורפורמה באסלאם במאה השמונה עשרה , העלה נחמיה לבציון את הטענה כי מלבד היוצא מהכלל הבולט של 1 הוהאביה , תנועות כאלה פעלו בדרך כלל במסגרת מסדרים צופיים . בה בעת הוא אבחן תמורה במחשבה הצופית , שעיקרה היה הערכה מחדש של תורת אבן ערבי , ( 1240-1165 ) אשר היוותה סיכום של המיסטיקה המוסלמית 2 הקלסית והניחה את המסד להתפתחותה המאוחרת . על פי לבציון , תורתו זו עודדה התרחקות מענייני המדינה , פנתאיזם , הפחתה בחשיבות ההבדלים החיצוניים בין הדתות וריכוך מושג הכפירה . מגמת הרפורמה במסדרים הצופיים לעבר יתר הקפדה על השריעה ולעבר יתר מעורבות בענייני הכלל , ששורשיה במאה השבע עשרה וסופה לקראת מחצית המאה התשע עשרה , 3 זכתה לכינוי . 'נאו צופיות' אלא שלבציון עצמו חש , ככל הנראה , שכוחה של תורת אבן ערבי לא תש . הוא מציין כי המורים הגדולים של הרפורמה הדתית במאה השבע עשרה היו נתונים עדיין להשפעתו של המורה הגדול ( אל שיח' אל אכבר , ( וגם ראשי מסדר הח'לותיה , שהובילו את מגמות הרפורמה הדתית במצרים במאה השמונה 4 עשרה , שקדו על תורתו - התורה האכברית . הערכה רבה לאבן ערבי ני...  אל הספר