הגדרת האדם על דרך הראוי היא ביסודו של דבר הגדרה על פי ערכי המוסר . הערכים המוסריים הם המשקפיים דרכם אנחנו מתבוננים זה על זה ומבינים זה את זה . עם זאת , תרבויות שונות מתבוננות על אנשיהן דרך פריזמות שונות של ערכים , הקודים הערכיים משתנים מתרבות לתרבות , ובכל אחת מהן מופיע מודל אחר של "אדם . "ראוי מבט חטוף על תרבויות ברחבי העולם אכן מוצא לכך , לפחות לכאורה , ראיות רבות . בפרק זה נבחן עד כמה , אם בכלל , נבדלים המודלים התרבותיים השונים של "האדם , "הראוי אלה מאלה . "עקרונות , "משפטיים כותב השופט חיים 1 כהן , "הם בדרך כלל . "אוניברסליים בזאת , אולי , מכוון השופט לתיזה , שלפיה הגדרת האדם על דרך הראוי היא במהותה הגדרת האדם על פי ערכים אוניוורסליים . שאלת היסוד המתעוררת עקב כך היא : האם העקרונות המשפטיים עליהם מבוססת שיטת המשפט הישראלית הם בעיקרם אוניוורסליים , או שהם יהודיים - להבדיל מאוניוורסליים . נבחן את הדברים באמצעות התייחסות למספר מקורות משפטיים ישראליים . לאורם של דברי חקיקה שונים , יש להניח לכאורה שבישראל "האדם הראוי" הוא אדם יהודי ולא אדם סתם - אוניוורסלי . במגילת העצמאות מוכרזת מדינת ...
אל הספר