אם אכן נולד רצ”ה בשנת , 1760 שנת פטירתו של הבעש”ט , הרי שרצ”ה מלווה בחייו את התפתחותה והתפשטותה של התנועה החסידית , ועל כן מעניין לבחון את תפיסת החסידות של רצ”ה . זאת נעשה על ידי בחינת האופן שבו רצ”ה מצטט את גדולי החסידות , הן ממסורות שבדפוס הן ממסורות שבעל פה . ראוי לציין שרצ”ה איננו מרבה לצטט מקורות חסידיים . יתר על כן , חלק ניכר מציטוטים אלו איננו מאפיין את המורשת החסידית כפי שמקובל לציירה והדבר דורש עיון והעמקה . נתחיל את הדיון מהצגת האופן שבו תורת מורי החסידות מצטיירת בתוך כתביו של רצ”ה .
אל הספר