בין היהודים לערבים שרר פער גדול בתחום שירותי הבריאות . אחת הסיבות לכך היתה ההתפתחות התרבותית ההיסטורית השונה של שתי האוכלוסיות . היהודים שהגיעו מאירופה הכתיבו את התקן של רמת שירותי הבריאות שניתנו לרוב האוכלוסייה היהודית בארץ כבר בראשית שנות ה . 20 לעומת זאת , האוכלוסייה הערבית המקומית , שבדרך כלל לא היתה נתונה לתהליכי מודרניזציה אירופאיים , לא הקימה לעצמה מערכת בריאות ציבורית ( לא ממלכתית ) והושפעה אך מעט מההתפתחויות שהתרחשו בתחום זה במגזר היהודי ' . כדי לשמר את כוחה של ההסתדרות , שסיפקה באמצעות קופת החולים שלה שירותי בריאות לרוב הציבור היהודי , החליטה הממשלה , עם הקמת המדינה , שלא להקים מערכת בריאות ממשלתית . קופה זו , עד , 1960 כמעט לא העניקה שירותי בריאות לערבים . משרד בריאות ממשלתי אמנם הוקם , אך פעולתו הצטמצמה לתיאום פעולותיהן של קופות החולים הציבוריות היהודיות ולהמשך הפעלת המערך המצומצם מאוד של שירותי הבריאות הממשלתיים שנותרו מהמנדט הבריטי . החלטה זו לא השתנתה , למרות שוועדות שמונו על ידי הממשלה המליצו פעם אחר פעם להקים מערכת בריאות ממשלתית . להקמת המדינה , להחלת הממשל הצבאי ולה...
אל הספר