כמה דברים ידועים שראוי לזוכרם מדי פעם מאז החיפוש השיטתי אחר שרידי תרבויות שנותרו לאחר כליונן - אם בידי שמים ואם בידי אדם - אין היסטוריונים חדלים מלהזדקק לשירותם של הארכיאולוגים המתמחים בחיפוש עתיקות ובפיענוחן . לימים זכו החיפושים לדרכי ביצוע ושיטות פיענוח בדוקות , והיו למדע לכל דבר , הוא מדע הארכיאולוגיה ; מדע שנלמד כדת וכדין באוניברסיטאות ולעוסקים בו - בתיאוריה ובמעשה - יצא שם בארץ . וטוב הדבר וחשוב . נקבעה מעין נורמה : חקר העבר שהוא מדע ההיסטוריה , אי אפשר לו מבלי להזדקק לממצאי הארכיאולוגיה ולמסקנותיה . הנורמה אמנם נקבעה , אך כמה בעיות שמדע ההיסטוריה חי אותן מראשיתו עדיין נותרו בעינן . גם בארכיאולוגיה אי אפשר בלי מידה הגונה של מזל : כשם שההיסטוריון תלוי במזל זמינות מקורות התקופה ואיכותם , כך תלוי הארכיאולוג במקריות הממצאים ( האם יימצא הארכיון המלכותי ) ובגורל היישוב ( אם ננטש לפתע ושוב לא נושב ;( עם זאת , כשמדובר בתקופות קדומות , אין לזלזל ביתרון משמעותי של ממצאי הארכיאולוגיה על פני מקורות כתובים המשמשים יסוד לתמונה שמציב ההיסטוריון : הלה מסתמך בעיקר על העדויות שבפי גיבורי התקופה , ש...
אל הספר