דוגמא טיפוסית למחקר המשווה שערך דושאק בין פירושיהם של הבבלי והירושלמי מצויה בדיונו במשנה ממסכת ברכות ( ה , ג , ובדומה במגילה ד , ט , ( העוסקת בהלכות שליח הציבור , והקובעת : "האומר 'על קן צפור יגיעו רחמיך , ' ו'על טוב יזכר שמך , ' 'מודים , מודים' משתקין אותו . " ניתן ע"ב " ) והנה אין ספק שאמוראי בבלאי לא ידעו טעם המשנה על נכון , ונעלם מהם שרש הדבר ;( " ... כג ע"ב , ועוד . 76 ראו ג ע"א , בעניין המכבה את הנר " ) והבן עוד הפרש גדול בין בבלי לירושלמי דבבבלי לא שלחו יד במתניתין ... לכן נכנסו בפירצה דחוקה ... אבל רבנן דקיסרי הגהו וגרסי גירסא אחרת במתניתין למען יהיו בצדק אמרי פיה ;( " ה ע"ב " ) אבל בירושלמי לא מספקי ;(" ... ח ע"א " ) בירושלמי קיימו כל דברי מתניתין בלי מחוק ופירשוה על נכון ;( " ... ט ע"א בעניין הכשר מבוי " ) ודע דהבבלי מביא התוספת משובשת וחסר המאמר ... ולהיפוך איתא בירושלמי , (" ... י ע"ב , ועוד . ואולם , ראו גם להיפך , ט ע"ב " ) נראה דגירסת הבבלי ... נכונה , (" ... יא ע"א . אגב , לא רק נוסחאות המשנה נשבשבו בבבל , אלא גם מימרות של אמוראים מארץ ישראל הגיעו לבבל באופן משובש , ראו...
אל הספר