בהשוואה למבנה המקצועי של היהודים , קשה יותר לקבוע כללים לגבי התפתחות ההכנסות וההון של היהודים . למרות זאת ניתן להניח , על סמך מחקרים חלקיים , שהאוכלוסייה היהודית של שנות העשרים הייתה בממוצע אמידה מסביבתה . בכמה ערים ואזורים עלו הכנסות האוצר ממיסי קבוצה זו פי שלושה עד ארבעה מחלקה בכלל האוכלוסייה . אולם השוואת מצבם הכלכלי של היהודים בין 1910 ל 1933 למצבו של המעמד הבינוני העירוני , קבוצת ההשוואה התואמת אותם , מראה כירםום ניכר ביתרון היהודי , שלא לומר נסיגה יחסית במקצועות שונים . השכבה הרחבה של יזמים קטנים ובינוניים , שקבעה במידה רבה את המבנה הסוציאלי של הציבור היהודי , נקלעה לקשיים בגלל האינפלציה הגבוהה של 1923 בדיוק כמו המעמד הבינוני 'הישן' הלא יהודי . בעלי חנויות וסוחרים קטנים הפסידו את חסכונותיהם , והגימלאים ומקבלי הקיצבאות , שהיו בקרב היהודים הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה , סבלו מירידת הערך הריאלי של הכנסתם הקבועה . הרבה קשישים , שעוד לפני המלחמה לא נטלו חלק פעיל בחיי הכלכלה ושחיו מחסכונותיהם או מהפנסיה שלהם , נאלצו לחזור לעיסוק כלכלי פעיל , לרוב בתחום המסחר , או לחיות כגימלאים חסרי אמצ...
אל הספר