שער רביעי בימי עליות לציון

שנת 1700 היתה שנת עלייתם של אלף יהודים מחבורות ר' יהודה החסיד לארץ-ישראל , ויש מי שמונה בה את התחלת הזמנים החדשים בתולדות ישראל . 1 דומה שבתחילת המאה השמונה עשרה חל שינוי יסודי בתנועת העלייה לציון . אותו זמן נראתה אפשרית ומעשית עליית רבים . לא עוד כבדורות קודמים , כשהעלייה מאירופה לארץ-ישראל היתה בעיקרו של דבר עליית בודדים , אורגנה עכשיו שיירת עולים מכוח יוזמתו של ר' יהודה החסיד , איש שדלץ , שנתקרב לאנשי הקבלה המעשית , ושיתף במאמצו את ר' חיים מלאך המקובל . בציפייה למשיח שיבוא בשנת — 1706 ארבעים שנה אחר המרת הדת שהמיר שבתי צבי — יצאו עמהם מאות אחדות של יהודים מקהילות פולין ועשו דרכם דרך גרמאניה , אוסטריה , הונגאריה ואיטאליה , ובהשפעתם הגיע כלל המצטרפים לאלף וחמש מאות . כאלף מהם הגיעו עד ירושלים . ר' יהודה החסיד נפטר זמן קצר לאחר שהגיע . עם שרבו תלאות העולים בירושלים , ומקצתם אף יצאו את הארץ , התגברו האחרים והחלו להכות שורש בעיר . העולים החדשים הללו' כעולים מקודם , תבעו תמיכה מצד קהילות ישראל . מצבם הקשה לא היה בו עוד כדי לעכב את התרבותה של העדה עם עליית יחידים , ובייחוד של מקובלים . עצם...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי