רחל חכלילי בית הקברות ביריחו מימי בית שני , הוא הגדול ביותר שנתגלה עד עתה בארץ . שפע מימצאיו הם עדות מוחשית , עשירה ודב-גונית מאין כמוה למנהגי הקבורה באותה תקופה . בית הקברות משתרע על שתים-עשרה גבעות קירטוניות ממערב ליריחו , לאורך של למעלה מ10- ק"מ - מארמונות הורדוס בדרום ועד לשולי הר הקרנטל בצפון . קשה להעריך את מספר הנקברים במקום , מאחר שהאתר נחפר באופן חלקי בלבד , אך לפי הערכה זהירה , מצויים בו רבבות קברים . בית העלמין שימש את תושבי אזור יריחו במשך רוב ימי בית שני , תקופה בה היתה יריחו העיר השניה בגודלה בארץ , אחרי ירושלים . האתר ניטש לאחר ימי בית שני , ושוב לא נעשה בו שימוש בתקופות מאוחרות יותר ( ואף לא בתקופות קדומות יותר . ( המקום לא ניזוק בידי שודדי קברים ( למעט גבעה אחת שנשדדה בתקופה מאוחרת , ( ולמרבה ההפתעה לא נתגלה ע"י החוקרים או עולי הרגל שפקדו את יריחו ואין הוא נזכר בשום מקור , קדום או מאוחר . מייחדים את האתר שפע הממצאים ומצב השתמרותם המעולה , המוסברים בתנאי היובש ששררו במקום . הממצאים כוללים כתובות רבות , ארונות קבורה מעץ , חפצי לוואי למת וציורי קיר - ממצאים שלא נשתמרו בשו...
אל הספר