לאחר התקופה הצלבנית איבדה יריחו כל חשיבות . בורכהרד מהר ציון ( 1283 ) מצא בה שמונה בתים . כעשר שנים מאוחר יותר היא היתה נטושה כמעט לגמרי . נוסע ב1320- מעיד כי אך בקושי שרדו בה מספר בקתות דלות . נוסע אנגלי אנונימי מתאר ב1335- את תושביה כ"סרצנים מרושעים בעלי חזות מחרידה ושחורים כשדים . " סוריאנו ( 1485 ) מעיד , כי המקום הפך למושב לרוצחים ושורדי דרכים . ב1666- מעיד נאו כי "יריחו אינה אלא גבב של בקתות דלות , עשויות מבוץ וקני סוף . תושביה הערבים הם עניים מרודים , עד כי אין ידם משגת לכסות את גופם , וילדיהם מסתובבים ערומים כביום היוולדם . " מאה שנה מאוחר יותר נשאר המצב בעינו : "רק מספר בקתות עלובות ... תושביה הערבים הם כה עניים עד שאין ביכולתם לכסות את מערומיהם " . .. ( מאריטי , . ( 1767 מצב עניינים זה השתנה אך מעט במחצית הראשונה של המאה הי"ט . בקינגהם ( 1816 ) מתאר את יריחו כ"מקום דל הכולל כ25- בקתות מוקף בשיחי צבר ... במקום מגדלים דורה , תירס , אורז ושום . התושבים המוסלמים מתנהגים בבדווים וחיים על שוד . " רובינסון מתאר את יריחו ב . .. " : 1838- יריחו היא כמעט מדבר . זהו הכפר העלוב והמזוהם ב...
אל הספר