פרק טז עוסק בהצגתו של דוד בראשית דרכו : למן משיחתו בסתר בדבר הי על ידי שמואל הנביא , ועד להבאתו לבית המלך , כדי שישמש את המלך כנושא כלים וכמנגן . הפרשה נחלקת לשתי יחידות סיפוריות , הקשורות זו בזו : סיפור משיחת דוד ( א-יג ) וסיפור הבאתו לבית שאול ( יד-כג . ( היחידה הראשונה , העוסקת במשיחת דוד , מסיימת בקביעה : "ותצלח רוח ה' אל ךוד מהיום ההוא ומעלה" ( יג ;( ואילו יחידת הסיפור השנייה , העוסקת בהופעת דוד בחצר שאול , פותחת בקביעה : "ורוח ה' סךה מעם שאול ובעתתו רוח תגה מאת ה "' ( יד . ( כך נוצר אפוא ניגוד בין המלך שאול , שנגזרה עליו הדחה ( פרק טו ) ואשר רוח רעה החלה מבעתת אותו , ובין דוד , שזה עתה נמשח למלוכה ואשר רוח הי צלחה עליו . ? הפרשה כולה , על שתי יחידות הסיפור הכלולות בה , משתלבת במבנה הכללי של חטיבת הסיפורים שעניינה שאול ודוד . תיאור המנהיגים עליהם מסופר בספר יוצר מעין סימטרית . סימטריה זו מתבטאת בכלל הציורי : "עד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה . " בניגוד לספר שופטים , בו עולים המנהיגים אחרי תקופות נעדרות מנהיג , הרי בספר שמואל מוצג שמואל עוד בחיי עלי , מתוך כוונת מספר : שמואל ...
אל הספר