התאריך המופיע בפסוק כ מעיד בבירור , שפרק ל מכיל לפחות שתי נבואות : פסוקים א-יט , כ-כו . שתיהן מדברות על חורבנה של מצרים , אבל השתיים שונות בתוכנן ובצורותיהן . הנבואה הראשונה נשענת על הדימוי של יום ה , ' המלווה בזעזועים קוסמיים , והיא מתארת שפטים שיעשה ה' עצמו במצרים ובכל עוזריה - אף שהוזכר בה נם נבוכדראצר מלך בבל , " הוא ועמו אתו גגריצי גוים מובאים לשחת הארץ" ( יא . ( בנבואה השנייה ממוקד האויב בדמותו של מלך בבל בלבד , ולפי הנאמר יחזק ה' את זרועותיו "ונתתי את חרבי בןדו" ( כד . ( בנבואה הראשונה יש ממידת הגיבוב ( ויש אומרים שאינה אלא שרשרת הרחבות משניות . ( ואילו בנבואה השנייה יש גרעין פיוטי ( פסוק כא , ( שהנאמר לאחריו הוא בבחינת פיתוח שלו . ? הנבואה הראשונה כתובה פסקאות פסקאות , שנקל לזהותן על פי סממנים לשוניים שבפתיחותיהן ובחתימותיהן - פסקאות המהוות מסגרות ( אינקלוזיו . ( הפסקה הראשונה ( א-ה ) נפתחת בכותרת לנבואה ( אב , ( עוברת להכרזה המתארת את הפורענות ביום ה' ( ב-ג , ( ולאחר מכן באה הנבואה עצמה המתארת את העונש על מצרים ובנות בריתה . הפסקה פותחת במלים "ובאה חלב" ( ד ) וחותמת במלים "בחל...
אל הספר