ו הרגש הלא רצוני והבלתי אמצעי מגלה לנו את משמעות האהבה כגילוי הגבוה ביותר של החיים הפרטיים המוצא באחדותו עם יצור אחר את אין סופיותו שלו עצמו . האם לא די בהתגלות הרגעית הזאת ? האם מעט הוא , ולו פעם אחת בחיים , לחוש באמת את הערך המוחלט של עצמך ? ויודע אני , כאשר בכוכב אסתכל לעתים , שהבטנו בל כמ 1 חיינו- אלים , את ? חד אתי ' . ספק אם די בכך , אפילו לרגש הפיוטי בלבד , ואילו תודעת האמת ורצון החיים בהחלט לא יוכלו להסתפק בזה . אינסופיות שהיא הרף עין בלבד היא סתירה בלתי נסבלת עבור השכל , עונג שהוא נחלת העבר גורם סבל לרצון . ישנם אותם ניצוצות של אור אחר , שאחריהם אפל היומיום יכהה קל ך ורב ? מו אסלי ברק בהיר בסתו . אם אין הם אלא רמייה , ממילא אין הם מעוררים בזיכרון אלא בושה ומרירות של אכזבה : אך אם לא רימו , אם הם גילו לנו איזושהי ממשות , שאחר כך נגלתה ונעלמה לנו , הרי מדוע עלינו להשלים עם ההיעלמות הזאת ? אם האבדה אמתית היא , הרי שחובת התודעה והרצון אינה לראות באבדה עניין מוגמר , אלא להבין ולסלק את סיבותיה . מתוך שירו של אפנסי פט , "אלטר אגו . " מתוך שירו של אפנסי פט , , "Izmuchen zhizniu . kov...
אל הספר