הפרק האחרון בספר עומד בסימנה של קריאה נרגשת אל ישראל לשוב אל ה . ' דברי הווידוי והתשובה של ישראל נענים בדברי מחילה מפי ה ' ומשתלבים אלה באלה כדו שיח בין ישראל לאלוהיו . למרות שהקריאה לתשובה נשמעה מפי נביאי ישראל בכל עת , סבורים מפרשים רבים ( וביניהם וולף והלפרן , ( שנבואה זו היא מאוחרת , ואולי אכן האחרונה שבנבואת הושע . הלפרן קושר נבואה זו לקודמתה . לאחר הפורענות הקשה שניבא הושע בפרק הקודם לא קיווה עוד ישראל לרחמי ה ;' אך ה' אינו נוטר לו אלא רופא ל"משובתם " ( פסוק ה . ( הושע מנסה "לנער את העם מייאושו ולהורות לו בשעת שברונו את הדרך לתשובה " ( הלפרן . ( הוא יועץ לעם מה לעשות וכיצד לא לנהוג ( פסוק ד : ( "ולא נאמר עוד אלהינו לנועצה ןדינו . " פסוק זה מזכיר את יג , ב , שם תקף הנביא את העם על אמונתו בעגלים שהם מעשה ידי חךשים . אך יותר משממשיך פרק זה את קודמיו הריהו משלים , בנימתו הפייסנית ובסגנונו הליתורגי , את המעגל שנפתח בתחילת הספר , בחזון הושע על חידוש הברית בין ה ' לעמו ( ב , יח-כח , ( וראה על כך במבוא לספר . ? למרות הקשיים הלשוניים , הדקדוקיים והתחביריים אפשר לעקוב כאן אחרי חוט המחשבה ש...
אל הספר