בע בפסוק כג ( אפשר היה לציין מקבילות נוספות , כגון איבי-איבי - פסוקים יח , מא ; וי : לד-ומוריד - פסוקים י , מח ; חשך - פסוקים יב , כט , אך המבנה המשוכלל היה נפגם מעט , אף כי במבנה ספרותי ולא במבנה הנדסי עסקינן . ( הסימטרית נדרשת לכפולות , ואלו אמנם קיימות בצורה מושלמת ( ראה תרשים , ( פרט לפסוקים טו , לה , בהם אנו מוצאים את המלים חצים-קשת , המהוות צמד קבוע במקרא בתקבולת צלעות או באיחוי ( השווה : "ךרך קשתו ולציבני כמקגלא לחץ" - איכה ג , יב ; " בחצים ובקשת לבוא שמה" - ישעיה ז , כד . ( המקבילות מלמדות על ההבדל במצבו של דוד בשעת מצוקה ובשעה שה' הושיעו מיד אויביו . מרכז המבנה , פסוק כג , הוא שיא המזמור מבחינה רעיונית , ובו מובע הלקח העולה משירת דוד : דוד מאמין , שה' תומך בו , "כי כל משפטיו לגגדי , לחקתיו לא אסור מ ! 3 נה . " לאמור : הגבורה לא לאדם , לגיבור המנצח , כי אם לה , ' המשפיע מטובו על האדם , השומר את "משפטיו ןחקתיו . " המבנה הקודקודי המשוכלל והסימטריה המדוקדקת מוכיחים אפוא , כי אין כל שחר לדעת החוקרים , המוצ אים במזמורנו תוספות ( כדוגמת המלים " משפקןיו , " 'ץחקתיו" שבפסוק כג , בסגנו...
אל הספר