התיאור המפורט של ההתחרות בין שני המבשרים : אחימעץ מכאן והכושי מכאן - מעניקה ממד דראמתי לאירוע ומבליטה במיוחד את הטראגדיה של דוד , הנקרע כאן בין שתי דאגות : הדאגה לשלום צבאו , עבדיו ונאמניו - מצד אחד , והדאגה לגורל בנו אבש לום - מצד שני . המבוכה הגדולה שבהערכת האירוע של הריגת אבשלום בולטת כבר בעת שליחת השליחים הרצים . אחימעץ , שהציע עצמו לבשר למלך , "כי עגפטו ה' מ ? ד איביו , " נדחה על ידי יואב , אשר הבין כי ה"בשורה" תצער את המלך עד מאוד . יואב מבכר לשלוח את הכושי , כדי שימסור למלך את העובדה המרה ללא גמגום והתנצלות . יואב איננו מעוניין לטפח במלך אשליות . בכוונתו להביא את המלך להתייצב נוכח המציאות האכזרית כמות שהיא . רק אחרי הפצרותיו של אחימעץ נעתר יואב לשלחו . אחימעץ , שהיטיב לרוץ , הדביק את הכושי והקדימו . האריכות שבתי אור המרוצה נורמת כאן להשהיה בקצב הסי פור ולהעלאת המתח הדראמתי של האירוע . התמונה המקבילה של דוד היושב בין שני השערים ( כד ) וחילופי הדברים שבינו ובין הצופה שעל גג השער , ובמיוחד הערכת המלך , כי אחימעץ עתיד להביא בשורה טובה ( כז , ( מעצימים את ממד האכזבה הטראגית הצפויה...
אל הספר