בפסוק החותם את פרק ינ מסופר , כי אחרי שלוש שנות גלותו של אבשלום בארץ ארם התגעגע אליו דוד אביו : "והכל ( נפש ) דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת * . " האשה החכמה מתקוע , שפעלה בהנח יית יואב , סיפרה לדוד משל קדמוני ( של קין והבל , ( ובאמצעותו הצליחה להשפיע על דוד , שיתיר את השבת בנו לירושלים . אך דוד החמיר ונמנע שנתיים נוספות מלהתיר לאבש לום לראות את פניו ( פסוקים כד , כח . ( וכך נמצא , שמבחינה משפטית מוסרית היה אבש לום גולה מעל פני אביו במשך חמש שנים . ? אפשר לבאר את הסיפור המקראי על פי חומר אנתרופולוגי משווה - על סמך ההנחה , שטק סי החיטוי והכפרה , הידועים לנו בעיקר ממקו רות יווניים ( טקסים אלה היו נהוגים בקרב עמי טבע עד סמוך לימינו , ( היו ידועים בארץ ישראל בימי המקרא . אפלטון מזכיר בספר החוקים שלושה פרקי זמן של עונש גלות המוטל על רוצח : שנה אחת , שלוש שנים ובמקרה חמור - חמש שנים . נראה כי העונש הקל של שנת גלות אחת הוא חידוש הומאני שרצה אפלטון להנהיג . על פי מנהג הבדווים ושבטים באפריקה , נחשבת גזרה של שבע שנות גלות לעונש החמור ביותר . ? בהקשר לאבשלום , המשלם את נדרו בח...
אל הספר