לא נחדור לפני ולפנים של רמזים שאינם בנמצא , יסתבר לנו המצב על רקע של שררת מלכות אצלנו ואצל העמים . יואב , שר הצבא , הרגיל במעשי הרג והנאמן ללא סייג למלך , נשמע בלי היסוס לפקודת המלך . אין ספק שהוא מאמין בצדקת דוד , ועל כל פנים - בתכלית התועלתית של פקודותיו או מעשיו . הוא אינו שואל לטעם מזימת הרצח , הכרוכה במפלת בחירי הצבא ליד רבת עמון . מלכות בעיניו היא שלטון כל יכול , ומפקד הצבא צריך למלא ללא דופי אחרי פקודות המלך . משום כך אין הוא נרתע לשים את אוריה "אל מול פני המלחמה החזקה '' ( טו , ( ששם הוא נידון למיתה . בדרך אגב , ניתן ללמוד מכאן עד היכן היה אוריה איש צבא מובחר , שהרי יואב העביר אותו אל המקום "אשי ידע כי אנשי חיל שם" ( טז . ( אלא שהמערכה השתבשה , ונפלו שם מן העם ומעבדי דוד . ושוב : ככל שנבוא לרמוז לכך , שיואב ידע על פרשת דוד ובת שבע , נחסר מעצם כוונתו של המחבר ומהמעשה האמנותי של הסיפור . המחבר בא להורות , כי יואב מוכן למלא אחרי כל ציווייו של דוד ( כפי שעולה מהספר כולו , ( ואילו המלך רדוף היצרים נדחף כביכול מעצם שלטונו למעשה רצח באחד מגיבוריו המובחרים וגורם למפלה צבאית ליד רבת עמו...
אל הספר