של מוקדם ומאוחר אינו תופס בו ( בהבדל מרוב הפרקים שבספר , ( הוא כהוכחה לכתיבה של המחבר , שאין הוא בחזקת מסדר רשומות או מלקט מסורות , אלא סופר , המעמיד את המסורות או אפילו את דברי הכתב שהיו לפניו , דרך בחירה משלו , כעדות לגילויי ההשגחה בקורות מלכות דוד ; אפילו הם כרמזים בלבד , שהמחבר הוא היודע לפרש את תעלומותיהם . סדר מסוכסך זה , המכוון מלכתחילה , ניתן להגדירו כסדר אידיאי , אך לא כרונולוגי היסטורי . [ שא '' י ] [ א-ג ] משיחת דוד "בלזביוו לפני ה . "' בפסוק א - "כל שלטי ישראל , " בפסוק ג - "כל זקני ישךאל , " אך מובן , שאין הכוונה לשני אירועים . לכתחילה ניתן הציון הכללי , המופלג , כאילו באו כל שבטי ישראל חברונה , אחר כך ניתנו פרטים : באו באי כוח השבטים , שהם הזקנים . לכתחילה מובא דיבור ( א-ב , ( שיש בו הבעת רחשי קרבה : כל השבטים , ולא רק יהודה , הם מעצמו ומבשרו של דוד . זו לשון המצויה לפעמים בדיבור בין שליטים לעם גם בענייני שליטה - למשל , דברי אבימלך באוזני כל בעלי שכם : "וןכךתם כי עצמכם ובשךכם אני" ( שופטים ט , ב ; השווה בראשית כט , יד ; וכן דברי דוד , המתרצה לזקני יהודה ולעמשא - יט , ינ-י...
אל הספר