קללת בני צרויה ושררתו של יואב [כח-כט]

כששמע דוד על מות אבנר , מיהר להודיע , שהוא וממלכתו נקיים מדמי אבנר בן נר . ראש לכל נשמעת מאמירה זו המיית לב כנה , ואין ספק שהמחבר בא להדגיש כאן צד זה של תגובת דוד ( לתגובות רגשיות כאלה שלו השווה , למשל , ד , ט , יב ; יב , ה , ו ; יד , י , יא ; יט , יא-יד . ( גם הקללה , ככל שהיא סדורה מבחינה צורנית , היא בחזקת הבעה להתפרצות ספונטאנית של המלך מיד לאחר שנודע לו על מות אבנר . הקללה מכוונת לא רק ליואב אלא גם לבית אביו - לבני צרויה , שאמם היתה אחות דוד ( ב , יח ; דברי הימים א ב , טז ;( ליתר דיוק - גם לאבישי , שהיה , כמסתבר , בסוד הרצח ( פסוק ל . ( אולם כשהמלך מפרט את הקללה , הוא מעמיד את יואב כמושאה העיקרי : "לאל יכלת מבית יואב '' ( פסוק כט : . ( קללת "זב ומצךע '' ( כט ) כורכת עמה ייסורים ונידוי כאחד . האיש שמחלות אלה פוקדות אותו , נחשב מעיקרו לטמא , ויש להבדילו ממחנה ישראל ( ויקרא יג , מה-מו ; טו , ב ; כב , ד ; במדבר ה , ב ; יב , י-יב . ( ייחודה של קללה זו הוא הרעיון , שיואב ובני ביתו יהיו מנודים מהעם , ואף הקללה הבאה , "ומלזזיק 93 לך , " מכוונת לאותו לעיון . נוכח ההקשר אין כל טעם לפרש " פל...  אל הספר
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ