בדבריו לפינוי המסלול העובר משערי ירושלים עד למקדש , שבודאי לא היה מוסדר כראוי : שברי בתים חרבים כיסוהו , שכן העיר עדיין לא היתה בנויה בשלמותה , ושרידי החורבן עדיין ניכרו בכל מקום . הקריאה לסלול את הדרך ולפנותה היא אפוא בעלת אחיזה ברורה במציאות היומיומית בירושלים . אולם בה במידה יש לקריאה זו משמעות סמלית מופ שטת , בהיותה מכוונת גם לעמים בכלל : "הלי מו נס על העמים . '' דומה שיש כאן הד לנבואת ישעיהו בן אמוץ : "והלכו עמים רבים ואקרו : לכו ונעלה < ול הר ה' ץל בית אלהי לעקב" ( ב , ג . ( אפשר שדברי הנביא מושפעים גם ממה שראו הגולים בבבל העיר : הרחוב המרכזי בה הוליך משער אשתר בצפון עד לתחום המקדש היכלו של מרדוך - אסגילה . אפשר שדרך , זו כונתה בבבל "דרך הקודש , " אך הנביא אינו משתמש כאן בשם זה , ומדבר על "חצרות קךשי" ועל "עם הקךש" ( על המסילה ראה גם מט , יא . ( [ יה"פ ] [ א-ו ] יום נקם לה . ' בנבואה זו מופיע האל מאדום , לבוש בגדים הדורים המגואלים בדם . הנבואה בנויה כשאלה ( פסוק אא ) ותשובה ( א , ( שאלה ( ב ) ותשובה מפורטת ( ג-ו . ( השו אל הוא אלמוני - אולי הנביא - והמשיב הוא האל , המסביר בתשו...
אל הספר