דין זה תלוי מבחינה סגנונית באופן ברור בדין העבד והאמה בשמות כא , ב-יא . סוגיית העבדות-כולל מעמדם של העבד והאמה העבריים ותנאי שחרורם-נדונה בהרחבה " בעולם התנ"ך , " שמות , עמ ' 134-129 , וכן שם , ויקרא , עמ ' . 198-194 כאן נדון בעיקר באופיו המיוחד של החוק בס"ד , תוך השוואה אל החוק שבספר שמות . דין העבד הוא מן הדינים האזרחיים של ס " ב ( שמות כא-כג . ( בדרך כלל מתעלם ס " ד מן הדינים האזרחיים ועוסק בעיקר בחוקים חברתיים מוסריים . שונה הדבר כאן . ס " ד נצרך לעניין העבד והאמה בשל ההשלכות המוסריות והחינוכיות הנודעות לו על פי גרסת ספרנו . דרך חוק זה מביע הכותב את השקפתו ההומנית ומטיף לאורח חיים שוויוני וסובלני ( ראה גם חוק השמיטה , לעיל פסוקים א-יא . ( ההשואה הבאה תעמידנו על כך . ? ספר שמות מקדיש דין אחד לעבד העברי ( כא , ב-ו ) ודין נפרד לאמה העברייה ( שם , פסוקים ז-יא . ( על פי התפיסה המוצגת שם , אין דין העבד כדין האמה . ובמפורש מפלה הכותב בין העבד לבין האמה באומרו על האמה "לא תצא כצאת העבדים " ( פסוק ז . ( לעומת זאת בפרקנו נדונה סוגיית האמה והעבד כאחד ובמשותף . הפסקה כולה מתייחסת לשניהם ( פסוק...
אל הספר