הפרשה שלפנינו היא אחרונה בסדרת חוקים , שהדין מוכרע בהם באמצעות נבואה . שלושת הראשונים הם.- המקלל ( ויקרא כד , י-כנ , ( הטמאים לקורבן הפסח ( במדבר ט , ו-יד ) ומחלל השבת ( שם טו , לב-לו * . ( מקרים אלה בנויים במתכונת ספרותית אחידה : זיהוי שוש לת היוחסין של האדם ( האנשים ) ה '' לןרב" ( או ה"קרבים ('' ו '' עומד לנ ? ני" משה והעדה , ומציג את עניינו . אחר כך מובא העניין בפני האל , המכריע לגבי אותו מקרה ומכלילו " ) ואל ב ני ישראל תדבר " - פסוק ח ) על ידי ניסוחו בצורה משפטית קאזואיסטית : "ואיש ... אם . " אחרי כן בא ביצוע דבר ה , ' אם מיד ( ויקרא כד , כנ ; במדבר טו , לו ) ואם בהמשך הדברים ( במדבר לו , י-יב ; יהושע יז , ד . ( התוספת ( פרק לו , ( הדנה במקרה זה דיון מדויק יותר , בנויה גם היא על פי דגם זה . [ י"מ ] [ ד ] יגרע . מובנו היסודי של שורש זה הוא " יינתק , '' ומכאן גם המשמעות "ינולח" ( יש עיה טו , ב ; ירמיה מח , לז ; וכן בסורית , בארמית ובערבית דרומית , ( ובהרחבה - "יחסר" ( שמות ה , יא ; ויקרא כז , יח ; במדבר לו , ג ) ונם "יקופח '' ( ט , ז . ( [ ז ] 8 חזת נחלה . זהו צירוף סמיכות , שבו מג...
אל הספר