פרשת בנות צלפחד ( פרקים כז ; לו ) היא הבסיס המשפטי לאחת הבעיות הראשונות במעלה בחברה הישראלית - בעיית הירושה בנחלת אבות . החברה הישראלית הפאטריארכאלית ייחסה חשיבות רבה לנחלת אבות , וגילתה רגישות מיוחדת לשמירת הנחלה במסגרת המשפחה . מאלפת העובדה , כי דיני הירושה , שהיו לבני ישראל ל"חקת משפט , " מועלים אגב סיפור על בנות צלפחד וחסרים לגמרי בקובצי החוקים . דין בנות צלפחד קובע , כי הבנים הזכרים הם יורשים מדרגה ראשונה , ובהעדר צאצאים זכרים - יורשות הבנות . אם לא היו בנים ובנות לאבי המשפחה , עברה הירושה דרך הזכרים מצד האב . נראה , כי לפני פרסומה של "חקת משפט" זו לא היתה הבת יורשת בנחלת אבות בישראל . ? התקנה של בת יורשת מעידה על חיפוש פתרון סביר לבלימת האיום על נחלות היחידה המשפחתית בהעדר צאצאים זכרים : הבת היא הצאצא , שקרבת הדם שלו אל האב היא הגדולה ביותר . קרבת דם זו היא האפיק , שדרכו נשמרה רציפותה של שושלת בית האב באמצעות בניה של הבת - הנכדים , היינו : הדור הבא של זכרים במשפחה . כך הובטחה שמירת הרכוש במסגרת המשפחה בקו שושלת ראשי : אב-בת-נכדים . אולם פתרון זה סיכן את היסוד המקודש של שמירת נחלת...
אל הספר