פרק זה , הקוטע את סיפור קורות יוסף , עומד כיחידה ספרותית בפני עצמה , שתכליתה - לתאר את תולדות שבט יהודה . למרות זאת , טעמים אחדים מצדיקים את שיבוצו כאן . 1 ? . המבנה הספרותי של תיאור קורות יוסף מאפשר אתנחתא קלה בין העלילה לבין התרתה , שתיאורה מתחיל בפרק לט . . 2 ? בין מכירת יוסף ובין ירידת בני יעקב מצרימה עברו 22 שנה ( השווה לז , ב ; מא , מו ; מה , ו , ( תקופה המניחה מקום להשתלשלות המתוארת בפרק לח . . 3 * נראה כי קיימת בפרק מגמה להבליט עקרון מידה כנגד מידה ( השווה סוטה י , ע"ב : ( כשם שיהודה גרם את הורדת יוסף מצרימה ( לט , א , ( כן ירד הוא עצמו מאת אחיו ( לח , א (( האחים , שנהגו על פי עצתו של יהודה , אמרו ליעקב : "הכר נא הכתנת בנף היא אם לא" ( לז , לב , ( ולשון דומה נוקטת תמר בפנייתה אל יהודה : "הכר נא למי החתמת והפתילים" ( לח , כה ;( כשם שהאחים שוחטים "שעיר עזים" ( לז , לא , ( כן שולח יהודה "גדי עזים" ( לח , יז , כ ;( בניו של יעקב מנחמים אותו ( לז , לה , ( וכמוהו נזקק גם יהודה לניחומים על מות אשתו ( לח , יב . ( קשרים לשוניים אלה מרמזים על זיקה בין הפרשיות , גם אם עקרון מידה כנגד מידה ...
אל הספר