כאמור וכמצוין כטבלה הבינרית "בלדה מול אידיליה , " תכונותיו של מספר האידיליה נובעות ממאפייניו של המספר האפי בתבנית ההומרית : זה שעתותיו בידו , האירועים התרחשו מזמן , במרחק , והכול "מסופר בנחת ובדקדוק צורה (—) בשלמות שאינה מעמעמת על שום פרט מן הפרטים ועל שום חוליה המשלבת אותם זה בזה" ( אוארבך , תשי " ח , עמ ' . ( 4-3 אמצעי השיהוי הוא בסטייה קדימה ואחורה על ידי מעשה בתוך מעשה . אוארבך מסתייג מתפיסתם של גתה ושילר ( שם , עמ' , ( 4 שהעמידו את השיהוי בניגוד למיתוח כאמצעי האפי בה " א הידיעה , שבא בניגוד לטרגי ( באיגרות מן ה 22 , 21 , 19- באפריל , ( 1797 אך הוא רואה בתופעת השיהוי את הצורך ההומרי שלא להניח שום דבר " באפלולית וללא מתן צורה . " הערה מתודית : הפרק הקלסי הזה מתוך "מימזיס , " "צלקתו של אודיסיאוס , " יוצר השוואה בינרית בין המספר ההומרי למספר המקראי של עקדת יצחק . אפשר אפוא להפנות את הסטודנט להשוואה זו , כתוספת ביבליוגרפית חשובה ומעשירה להבנת השורשים הקדומים של האידיליה והבלדה ואפיוניהם העתיקים , שכן , כמו שאומר אוארבך , "מכיוון שאנו משתמשים בשני הסגנונות , ההומרי והמקראי , כנקודות מוצ...
אל הספר