שתי הבנות , צלי וגילי , מעמידות את השיר כולו כמראה המחזירה את בבואתן הכפולה , שכן כל צורות השיר נכפלות עמן . ארבעת בתי השיר מתחלקים לשתי חטיבות וכל אחת מהן מכילה שאלה ותשובה . סימנן הכפול של הבנות - "שתיים , " "כובותיים" - שבאמצעותו הן מוצגות כפתח השיר , חוזר ומתייחס אליהן לכל אורכו . שש פעמים חוזר הדובר על המילה "שתיהן : " פעמיים מתוכן , בבית השני והרביעי , הוא כופל את עצמו - "שתיהן , שתיהן , " ופעמיים נוספות , בשאלה הראשונה ובתשובה האחרונה , המילה מופיעה פעם אחת . המילה "שתיהן" היא כינוי המלכד את הבנות ומפריד ביניהן בו-זמנית . ואמנם , מבנה היסוד של השיר מושתת על הכפלה אבל לא על שכפול , כך באשר לבנות וכך באשר לשיר וצורותיו : צלי היא "זו" והיא נמצאת "פה , " ואף גילי היא "זו" ונמצאת "פה , " ושתיים הן ולא אחת . לתוך מבנה זה מתלכדות צורות השיר ומהוות מטונימיה שלו . שתי השאלות-החידות תאומות זו לזו , ושתי תשובות תאומות להן , כי פתרון חידת היפה יותר היא פתרון חידת האהובה יותר . בין השאלות לתשובותיהן יש שתי שתיקות של הדודים , ואף הן אינן זהות . השתיקה הראשונה ארוכה יותר , שכן היא מוצבת בשיר ב...
אל הספר