הפתיחה הקצרה וההק דמה בק ינות הפתיחה הקצרה כמה מקינותיו של אבךעזרא מתחילות כאמור בגוף העניין , בלא הקדמה , או בפתיחה הקצרה של בית אחד . כבר הזכרנו שביכתאב' הוא מסתייג מן הקונבנציה של ההקדמה ומכל מקום הוא מעדיף עליה את הפתיחה הקצרה . את זו הוא מדגים שם , בין השאר , על פי קינתו של אבן גבירול 'בימי יקותיאל אשר נגמרו / וגם על פי שתי קינות משל עצמו : 'משורר אחר = 1 הוא עצמו ] פתח את שירו בדברים המורים שהשיר הוא קינה " : הוי כל ? תי שכל ויודעי ס ? ר , הוי לענות עמי לאשכל כפר' . בהמשך הוא מביא דוגמה אחרת משלו : 'הווה { לי פה לערץ נוא ? ת , גולה לכל אזן אבל או ^ תיי . " מלבד מה שהזכיר בספרו , פתח עוד קינות אחדות בגוף העניין : 'ל # מ # בא ובעפר T T v מבואיו , T : פני : •• רום קדרו : I עם כל T צבאיר TT ; ( י , ( 1 וכן : 1 'התאבלי , * : " ! נפשי : " , וסות אבל , "" ל # : ? י ועל שקך ו ^ ני חבל' ( כח . ( 1 אמנם אחרי הבית הזה באים דברי הגות כלליים על תבל , אבל מלות הפתיחה 'מורות על קינה . ' ואכן דומות הן לפתיחת קינה של המשורר הערבי אוס בן חגר' שאותה מביא אבן עזרא בספרו כמופת לעניין : יהוי הנפש גגם ...
אל הספר