'הפלאה'

' הפלאה' בזיקה משל נמשל חלה לפעמים תמורה מדומה' לשם האדרת הציור , משה אבן עזרא פותח אחר מתיאורי היין המובהקים שלו בשורות אלו : היין בגביעו כאש אצורה בתוך מים או בתוך קרח —ציור זה לקוח מן המסורת הערבית ורווח מאוד בשירה העברית בספרד " . בניסוח שלפנינו נשמע גם הד לכתוב על אחת ממכות מצרים : 'ויהי ברד ואש מתלקחת מתוך הברד' ( שמות ט' כד . ( חז"ל ראו בזה 'נס בתוך נס ; ' הקב"ה הוריד 'צלוחיות של ברד מלאות אשי או : 'אש וברד " השווה קטע קרוב לזה : 'כוכבי זקונים מלחיי דרכו , אכן בעיני מאפלה חשבו . עלו בליל שהרוו ! עלות שחר , עדי נרות בחורותי כפשתה דעכו' ( צט . ( 2—1 כאן ה'שחרות' ( הנעורים ) מצטיירת בלילה , אך בלילה זה היא אור : 'נרות בחירותיי . ' 8 מקבילות ערביות : גרונבאום , עמ' ; 49 עבריות : ילין , עמ' . 174—172 , 29 פתוכים זה בזה " / בית הפתיחה בשירו של אבן עזרא מסב את ה'פלא' על מראה היין בגביעי' בעזרת מערכת כפולה של ניגודים מדומים : האש הזאת קודחת —בלי שנפחו בה ; יתר על כן , היא נתונה בתוך ברד —ואפילו שם היא מתלקחת . הבית השני מעלה הרהור של פליאה והתפעלות : אש וברד , איך עברו על חוקי הטבע והם ...  אל הספר
מוסד ביאליק