הקדמה : מהות האחריות הציבורית לחינוך אורית איכילוב השנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל הוקדשו ליצירת מגזר ציבורי חזק , תוך שהמדינה מקבלת על עצמה את האחריות למגוון רחב של שירותים חברתיים , ובכלל זה לחינוך . ליצירת מרכז שלטוני בעל סמכות התלוו מאבקי כוח רבים , אולם היא הייתה מעוגנת בשיקולים אידיאולוגיים ובראייה ערכית של תפקידה של מדינת ישראל הן כלפי אזרחיה , היהודים והערבים , והן כלפי העם היהודי בתפוצות . כינון חינוך ציבורי בחוק לימוד חובה , תש"ט 1949 ( להלן : חוק לימוד חובה , ( ובחוק חינוך ממלכתי , תשי"ג 1953 ( להלן : חוק חינוך ממלכתי , ( נתפס על ידי בן גוריון כגורם חשוב לא פחות מחוק השבות בקביעת דמותה של המדינה , ובהישג שראוי לציינו ולקובעו כאחד מהמועדים והחגים הלאומיים בישראל . בשנות השמונים של המאה העשרים החל לחדור בהדרגה אתוס של שוק כלכלי והפרטה לתחום החינוך , אשר הגיע לניסוחו הברור והרהוט ביותר בהמלצותיה של ועדת דברת , שמשמעותן היא קץ החינוך הממלכתי ( איכילוב , . ( 2006 הנסיגה מן האחריות הציבורית לחינוך אינה תופעה ייחודית לישראל , אלא מייצגת תופעה רחבה יותר של שחיקה באחריותם של ...
אל הספר