. 3 מושג התורה המסורתי פוגם בהערכת החטא המוסרית אך הנסיון לצרף כוונה מוסרית למה שהיה לפנים טקס פולחני בלבד , סכנה כרוכה בו ; שכן נוח האדם להסוג אחור אל יחס פולחני טהור . אף כי הטית הטקסים כלפי רוחניות ומוסריות היתה פעילה מאד בתקופה המכונה '' תיאוקרטית" בתולדות ישראל — שבה נתגלמה עבודת האלהים בשמירת מצוות התורה הנחשבת כגילוי רצונו של האלהים — מכל מקום לא היתה הצלחת הטיה זו שלמה . אם כי מצד הרעיון לא נחשב בית המקדש מעון לאלהות , הרי הורגש כך . והיוצא מזה הוא שבדת ישראל המסורתית , גם חזרת המקדש לבנינו היא ענין לתפלה , ואין הגאולה המשיחית נראית אפשרית בלעדיה . יתר על כן , עם המאמצים לחלוק פשר סמלי לטקסים , אנו מוצאים נטית מהופכת לערער על פירושים כגון אלה , מתוך ההנחה שהם מביאים לידי העדפת רוח הטקסים על הטקסים עצמם , ולבסוף לעזיבת שניהם . לפיכך מגנה האגדה התלמודית את הנטיה לבקש טעמים שכליים למצוות אשר לכאורה אין הן אלא גזירות ( 13 יאמר ר' יצחק , מפני מה לא נתגלו טעמי תורה ? שהרי שני מקראות נתגלו טעמן , נכשל בהם גדול העולם . כתיב , לא ירבה לו נשים , ( " אמר שלמה , אני ארבה ולא אסור . וכתיב ...
אל הספר