שקיבלו את פני הכובש הסובייטי בשמחה מופגנת ושיתפו פעולה עמו . טיעון זה שימש גם נימוק לעוינות הפולנית . היו מקרים שזו הגיעה , כגון באזור לומז ' ה , בקיץ , 1941 עד כדי טבח ביהודים בידי הפולנים . נכון שיהודים בלטו בין המקבלים את פני הסובייטים באהדה ומילאו תפקידים בדרגים שונים בתקופת השלטון הסובייטי . אך בכך לא היה , חוץ מאשר אצל גרעין זעיר של קומוניסטים יהודיים ופולניים מושבעים , ביטוי לחוסר לויאליות או לשיתוף פעולה אנטי–פולני . יהודים ידעו היטב שהאלטרנטיבה לסובייטים היא הנאצים , ואין תמה שקיבלו בהקלה ובשמחה את כניסת הצבא האדום . הסובייטים הנהיגו בשטח הכיבוש שלהם שיטה טוטליטרית והפעילו אמצעי דיכוי , אך בניגוד למתרחש באזור הגרמני , גורלם וסבלם של היהודים היו זהים לאלה של האחרים . מכל מקום , במשלוחי העונשין והגירושים ההמוניים לעומק ברית המועצות שביצע השלטון הסובייטי , לא נפל חלקם של היהודים מזה של הפולנים . וכך , שוב באופן פרדוקסלי , ניצלו חלק מסוים מיהודי פולין מהשמדה בידי הגרמנים , אחרי שאלה יצאו להתקפה על ברית המועצות . הכוח הצבאי הפולני במחתרת לא הושיט עזרה ראויה ליהודים שהתארגנו להתנגדו...
אל הספר