רק בכידוול ובפירכום " . ובאמת שמואל , בתקופה מאוחרת יותר בבבל , אומר בהמשך המקור בירושלמי על הברייתא : "לא שנו אלא חמיו או חמותו , הא אחד כל הקרובים - לא . " ג . תמורות פוליטיות וכלכליות נחזור להשערה שהעלינו בראשית דברינו בפרק זה . נראה שהמסורות השונות בהלכה זו , מהיקף רחב של אבלים להיקף מצומצם של אבלים , קשורות בשינויים שחלו במיבנה המשפחה , כתוצאה משינויים כלכליים ופוליטיים . דעות רבי עקיבא וחכמים הם כנראה שיקוף וביטוי למצב שהיה קיים בעבר , במסגרת של משפחה רחבה , ואולי עדיין התקיים בזמנם מתוך אינרציה , אך ללא צידוק מוסדי לקיומם . לאחר דורו של רבי עקיבא , דהיינו , לאחר המרד השני , הצטמצמה המשפחה הקרובה , וכך הצטמצם גם היקף המתאבלים . נבדוק את מהות השינויים הפוליטיים והכלכליים . תקופת שיבת ציון מתחילה ביישוב כפר חקלאי קטן ביהודה . ישוב זה מצא עצמו עד מהרה שקוע בחובות לבעלי הון , ולמענו חידש נחמיה את השמיטה " . בתקופה ההלניסטית והחשמונאית ממשיכה אוכלוסיית pxישראל להיות ברובה אוכלוסייה של איכרים , כאשר האיכר מעבד את חלקתו בשיתוף בני משפחתו . פה ושם אנו שומעים גם על בעלי אחוזות גדולות ועל ...
אל הספר