פרק ראשון משבר ההומניזם בפילוסופיה הגרמנית

פרק ראשון משבר ההומניזם בפילוסופיה הגרמנית משבר ההומניזם התבטא בפילוסופיה הגרמנית במתקפה נגד האידיאליזם שכונן אותו , ובייחוד נגד הפילוסופיות של קאנט והגל , שביססו את תורת מדינת החוק הליברלית ואת רעיון הקדמה ההיסטורית על יסוד חוקיות התפתחותית תבונית . בשיאיה לבשה המתקפה נגד האידיאליזם אופי פרדוקסלי של מתקפה פילוסופית כוללת נגר הפילוסופיה כפי שהיא התגבשה במשך הדורות ועל פי ההגדרה הקלאסית שניתנה לה כדיסציפלינת על על ידי אפלטון ואריסטו . עתה התברר שלמרות השינויים המהפכניים שהפילוסופיה החדשה של ההשכלה ושל התנועות שיצאו ממנה הכניסה בתורת ההכרה ובמתודולוגיה האמפירית של מדעי הטבע , היא היתה המשך בנוסח אחר של המסורות האפלטונית והאריסטוטלית , הן מבחינת תפישת המהות הכוללת והן מבחינת הגדרת היער העליון של הפילוסופיה : "אהבת החוכמה , " במובן של חקירה שיטתית השואפת לידיעת האמת הכוללת על היקום ועל האדם , על יסוד זיהוי הייחוד שבאדם עם כשריו האינטלקטואליים ועל יסוד ההנחה הנובעת מזיהוי זה שהחוכמה היא אידיאל האנושות והשגתה היא השלמות האנושית . היו אמנם הבדלים בין הגישה האפלטונית לגישה האריסטוטלית מבחינת ה...  אל הספר