נספח ב : מים אחרונים ריבוי המנהגים שהיה רווח בפועל בימי - הביניים בשאלת חיובם ודרך נטילתם של " מים אחרונים " שלפני ברכת המזון , רב אנפין היה , ולא נתקיימה אחידות של ממש אף במסגרת יחידה גיאוגרפית אחת . אף - על - פי - כן ניתן להתוות באופן ברור את ארבע השיטות העיקריות שנאמרו על - ידי חכמי הראשונים בסוגיה זו , ואת אופן חלוקתן הייצוגית לארבע יחידות גיאוגרפיות נבדלות באופן כללי , למרות קיומם של יוצאים מן הכלל - מעט או הרבה - בכל אחת מיחידות אלו , ולמרות שאין החלוקה הזאת מבטאת גם את מה שנתרחש בפועל בקרב בית ישראל למשפחותיו , אלא בקירוב בלבד . מעמדם ההלכתי ומשמעותם של המים האחרונים מוגדרים בצורה שונה בשתי סוגיות שונות שבתלמוד . בסוגיית חולין ( קה ע"א - ע"ב ) כך שנינו : אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיין , מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה . מיתיבי , מים ראשונים ואחרונים חובה ואמצעיים רשות ? מצוה לגבי רשות חובה קרי לה [ רש"י : חובה עדיפה ממצוה . ולקמיה מפרש מאי חובותחהו ] . גופא : מים ראשונים ואחרונים חובה אמצעיים רשות , ראשונים ניטלין בין בכלי בין על גבי קרקע , אחרונים אינן ניטלין אלא בכלי ...
אל הספר